7 – המכתבים כאן עוסקים במקרים פרטיים ואי אפשר להסיק מהם באופן ישיר למקרים אחרים

לשון הכותב:

"רוצה לשאול אותך למה התכוונת פה:
"אם חיים בבית בלי בן זוג וילדים, לא עולות שאלות רציניות שדורשות מהאני האמיתי שלי להחליט החלטה שתגלה את המהות העמוקה שלו. הכל שגרה שזורמת בלי להיתקל בקונפליקטים עמוקים מהותיים, ה'אני האמיתי' מפסיק להרגיש שהוא מתגלה בחיים, ואז הוא נעלם לגמרי, והפעולות השגרתיות החומריות החלולות הפרוזאיות מכסות עליו. זו תחושת איבוד המשמעות."

כמובן שאני רווק ללא ילדים ולכן, זה כנראה בין השאר למה זה הדליק אצלי נורה ואני שואל.
אני לא רואה ילדים או זוגיות כתנאי להתפתחות.

6 – נקודה שקשורה להתלבטות על גירושין

המכתב בשלמותו לא יתפרסם לבקשת הנמען. אני מביא חלק קטן ממנו, אחרי עריכה, שיש בו רק נקודה כללית חשובה שנכונה לדעתי בכמעט כל המקרים שבהם נשקלים גירושין, ואין לה שום קשר מיוחד למקרה המסויים שעליו היתה הפנייה.

5 – להורים שנמצאה בילדם מחלה כרונית קשה

מכתב לאב צעיר שגילו אצל בנו הקטן מחלה כרונית שכרוך בה סבל, ומקשה מאוד על התיפקוד. הוא העדיף שלא אעתיק לכאן את המכתב שלו, אלא רק את מה שאני כתבתי.

4 – על תחושת ייאוש ותסכול בחיים

השאלה:

השאלה היא איך מתמודדים עם ייאוש. איך עומדים מול חולי של גוף שאינו מתפקד, מה עושים שהנפש פשוט חולה ולא יכול באמת בעמקים להיפגש עם העולם בגלל כאבים גופניים ונפשיים כה גדולים. על פני הקרקע אני הולך לעבודה, מתבדח, מחייך, לפעמים נהנה מהחיים, אפילו מרגיש תקווה והצלחה מסויימת בכושר השיחה והשכל, לפעמים דיון מעניין או שיחה עם בחורה יפה שמצמיח מעט תקווה. אבל מוטלת מעל הכל יש ייאוש של לפני אמירת ויהי אור.

3 – על התמודדות עם כאב נפשי חריף

השאלה:

רציתי לשאול אותך יותר על האופן שבו אתה מקשיב לגוף. אני בעצמי כבר שנתיים סובל מכאבים כרוניים בגוף שאני יודע קשורים למצב הרגשי ולאחרונה בטוח שזה קשור לניתוק מהגוף והצד הנשי.

תיארת שאתה שוכב במיטה ולא עושה כלום ורק מקשיב לגוף. אצלי הגוף צורח. קשה מאוד לשמוע אותו מרוב הרעש והכאב, ולכן לא ברור לי איך לעזור לו. הרי אני שואל את הכאב ״למה אתה כאן, ממה אתה נובע, איך אפשר לעזור״. וזה רק מחריף את הכאב. אולי זה שלב ראשוני שבו הילד צריך לבכות את הכל החוצה לפני שיוכל להגיד כמה מילים הגיוניות.

הייתי רוצה לשמוע ממך יותר בפירוט איך אתה מקשיב לגוף. איך נכנסים לזה, מתרגלים את זה וכו'.

2 – על רגש של חוסר משמעות בחיים, וחוסר ידיעה מי אני באמת ומה אני רוצה באמת

שאלה:

הגעתי לגיל 46, הילדים עזבו את הבית. גידול הילדים מילא את חיי במשמעות, ידעתי למה אני חיה, מי אני.

כעת כשהחיים שלי פנויים מאחריות לאחרים (אני גרושה), הם רק שלי, אני מרגישה ריקנות.

אני מוצאת לעצמי שפע תעסוקה מגוונת ומעניינת ומספקת, יש לי פעילות חברתית עשירה, אבל כל זה נראה לי סתם. רק פתרונות כדי שלא אשתעמם בבית. מאחרי כל זה עומדת השאלה בשביל מה? מה המשמעות של כל זה? מי זאת האישה הזו שעושה את כל הדברים האלה, מה בכלל אני באמת רוצה?

1 – על התמודדות עם מחשבות אובדניות, ויחס התורה להתאבדות

שאלה:

אני פונה עלייך כי אתה בן היחידים שאני מכיר שדיבר על הנושא של התאבדות באופן פומבי וכדבר נורמלי מצד אחד, ומצד שני ממקום אישי. לאחרונה חולפות אצלי בראש רצונות לא להתקיים. זה לא לזרוק את עצמי מבניין גבוהה או לחתוך את הוורידים. אין לי תכנון לעשות דברים כאלו, אבל המחשבות בעצמם גורמות לי לחשוב מחדש על הנושא של התאבדות.