לשון הכותב:
"רוצה לשאול אותך למה התכוונת פה:
"אם חיים בבית בלי בן זוג וילדים, לא עולות שאלות רציניות שדורשות מהאני האמיתי שלי להחליט החלטה שתגלה את המהות העמוקה שלו. הכל שגרה שזורמת בלי להיתקל בקונפליקטים עמוקים מהותיים, ה'אני האמיתי' מפסיק להרגיש שהוא מתגלה בחיים, ואז הוא נעלם לגמרי, והפעולות השגרתיות החומריות החלולות הפרוזאיות מכסות עליו. זו תחושת איבוד המשמעות."
כמובן שאני רווק ללא ילדים ולכן, זה כנראה בין השאר למה זה הדליק אצלי נורה ואני שואל.
אני לא רואה ילדים או זוגיות כתנאי להתפתחות.
בן אדם יכול להיות רוחני בבית שלו או במנזר על הר בסין. הוא יכול להתפתח כתוצאה משאלות קשות שעולות על גידול ילדים, מה ואיך אתה מעביר הלאה ועוזר לילד להתפתח באופן חיובי, איך אתה משמר זוגיות אוהבת ובריאה, וכו'.. אך גם כשזה לבד ויש לך שאלות כמו מה הכי טוב שאני יכול לעשות בעולם, איך אני עוזר למי שחסר לו הרבה, מה הסביבה שתגרום להתפתחות הכי גדולה שלי, האם הצעדים שלי הם בחירה או בריחה או גם וגם, וכו'.
אני נמצא בתקופה כזו של תחושת חוסר משמעות ולכן הגעתי וקורא את מה שכתבת, ורואה בנסיעה חזרה לדרום אמריקה, לעבודה עם הרפואה השמאנית, קרוב לטבע ולריפוי, כדבר שהכי קורא לי בחיים כרגע. אני גם אשמח לזוגיות בריאה שמחזיקה מעמד בתוך העליות והירידות של זוגיות, אך מכיוון שזה כרגע לא קיים אצלי בחיים, אני לא לוקח את זה כאופציה נוכחית, ומקשיב למה שיש ללא זוגיות. מבחינת העקרון, נראה לי שזוגיות או לא, משפחה או לא, הכל אפשרויות שונות ורק המיינד שלנו מחליט שמשהו הוא יותר נכון ממשהו אחר. לא חושב שהמשמעות תלויה באף אדם באמת, עם כמה שזה נעים כשיש לידך מישהו, ואתם אוהבים."
.
.
.
.
זה מה שכתבתי לו:
"סליחה, יש באמת בעיה אם כותבים למישהו מסויים.
אני מסכים איתך לחלוטין בכל מה שכתבת.
המכתב נועד לאשה שחלק חשוב מהתוכן שלה היה משפחה וגידול ילדים, וכעת היא לבד, ולא פשוט לה להגיע לתובנות שיש לך.
אני לא יכול לכתוב לה בסגנון שאתה כתבת, כי היא לא מחוברת לזה כעת. ניסיתי להבין את המצב הנוכחי שלה, את הקושי שלה.
זה היה מכתב פרטי, לא חשבתי על אנשים שנמצאים במקום אחר.
גם בכלל, כשאני כותב על דברים כאלה באופן כללי, אני כותב מתוך החווייה שלי בחיים שלי. הייתי נשוי מגיל 21, והחיפוש שלי התרחש בתוך זה, ואת זה אני מכיר. בלי ספק גם בלי זוגיות וילדים אין סיבה שהחיפוש יהיה פחות משמעותי ועמוק ואמיתי. זה תמיד בסוף תלוי רק בבן אדם עצמו.
דברים כאלה צריכים תרגום של כל אחד למצב שלו.
בכלל כשלומדים, כל אחד מתרגם לפי המקום שלו, ואותו פסוק מקבל משמעות שונה לגמרי אצל כל אחד. בלי תרגום כזה מגיעים לשיבושים גדולים.
טוב שחיזקת אותי לא להתעצל להדגיש את זה שוב ושוב. אולי באמת אכתוב הבהרה כזו באתר."
עצה בלב איש 